שלושים ללכתו של שלמה כהן מנהל מכון היין.
מאת שף אלון גונן
קשה לתאר את מכון היין ללא שלמה כהן. עשרות החברים שליוו את שלמה בדרכו האחרונה לצלילי אידית פיאף בבית הקברות היפה בכרמי יוסף הזילו דמעה ופשוט לא האמינו שהמחלה הארורה הזו קטפה אותו תוך מספר חודשים. השיר הזה שליווה את שלמה בדרכו האחרונה אומר בעצם הכל.
השקת יין אצטרובל במסעדת המזללה: דילמת הסומליה
מאת שף אלון גונן
תמיר ארצי, היינן של יקב טוליפ, אפשר לסומליה דניאל אביטל להיכנס לקודש הקודשים ולערוך טעימות ממספר חביות של קברנה סוביניון ושל שיראז, על מנת לבחור לו בלנד ייחודי שזכה לשם אצטרובל, ויוגש רק ללקוחות מסעדת כתית ומסעדת המזללה בניצוחו של השף מאיר אדוני.
הנה הקיץ מתקדם בצעדי ענק, ויש רושם שהוא לא הולך לרחם עלינו. אחרי חורף גשום ומדהים שכזה, הקנאה תעשה את שלה והקיץ ימטיר עלינו קרני שמש ולחות. אני, התל אביבי הרגיל ללחות ומשום מה לא מהמזיעים בכלל, יכול לשבת לי בגינה מחוץ לבית ולצנן את הגוף עם יינות לבנים.
אצלי הקיץ כבר התחיל, והיינות הראשונים נפתחו אתמול גם לטעימה וגם לצינון הכל כך מתבקש מכמה ימי השרב שנחתו עלינו.
היינות הפעם הם כולם של יקבי בוטיק מהמשובחים, ומאלה שמעזים לעשות יין לבן.
יקב אלונה - יינות בעלי אמירה מחוספסת אך עם נשמה גדולה
מאת שף אלון גונן
יקב אלונה ממוקם במושב גבעת ניל"י באזור גבעות מנשה, בחצר הבית של משפחת אזולאי.
היקב שייך לשתי משפחות: רבאו ואזולאי, שחברו יחד בתחביב משותף, ומייצרות יינות מהענבים שמגדל אלי אזולאי. זה מאפשר לו לבחור את המיטב ולעשות יין בסגנון ייחודי.
זה לא קורה לי הרבה, ואני כבר מציין מראש: אהבתי מאוד את שני היינות עליהם אני כותב. יש בהם משהו שונה, משהו מיוחד, אצילי. היינות בעלי אמירה מחוספסת אך עם נשמה גדולה. קצת כמו חייל גולני.
בעקבות פוסט פייסבוק של יקב מישר, החלטתי להעלות המלצות ליינות ישראלים ללא הכשר ליום העצמאות, אבל המחשבה "יום העצמאות" הדהדה לי בראש כל הזמן.
כבר יותר מחצי שעה אני יושב מול המסך, הדף הלבן פתוח ומתריס בפניי, ושום דבר לא נכתב. שום משפט משמעותי או רציני, שום פסקה מרגשת, שום טקסט. רק הסמן מהבהב, כאילו מחכה למילים שייצאו ממני. ופתאום זה נפל, בדיוק ברגע שבו כמעט ואמרתי לעצמי שאם זה לא זורם אז כדאי לוותר, נפל עלי המשפט הזה שנשמע ברחבי הקונגרס הציוני הראשון ואף עמד להפוך להחלטה, שממצה בעיניי את משמעותו של יום העצמאות שלי: "הציונות דבר אין לה עם הדת" (מקס נורדאו, עיתונאי, רופא, פילוסוף וסופר).
יקב הרי הגליל משיק סדרת יינות חדשה לשנת 2012-
מאת: עופר יוכלמן
השקת יינות חדשים מהווה אירוע חשוב ליקב. היום אנחנו שותפים להשקת סדרת יינות חדשה ומיצובה כסדרת ביניים – כחלק משנוי אסטרטגי של יקב הרי הגליל.
אירוע ההשקה במסעדת רפאל שימש במה לצוות המוביל את היקב בשנה האחרונה להציג בגאווה את סדרת גליל, ימים ספורים לפני ההשקה הרשמית בתערוכת WINEXPO.
חדשים מברבדו: הטוב, הרע, הנערה, הלא נורא והמעולה
שף אלון גונן אפריל 2012
לפני חג הפסח טעמתי יינות חדשים של הייננים- פרופסורים בן עמי ברבדו ועודד שוסיוב מיקב כרמי יוסף ברבדו, אשר הושקו לאחרונה.
ואלה מסקנותיי: הטוב (קברנה סוביניון), הרע (מרלו), הנערה (שרדונה), הלא נורא (קופאז'), והמעולה (שיראז).
המון כרמים של גפני קריניאן פזורים בכל שטחה של ישראל. לאחרונה חזרו שוב להעריך את הזן החזק הזה, והוא מקבל אט אט מקום נכבד כיין זני ביקבים המסחריים וביקבי הבוטיק.
מדונם אחד של קריניאן אפשר להפיק בסביבות 4 טון לדונם, ואז מקבלים מיץ ירוד – וזה מה שהביא לזן את שמו הרע; ואפשר כמובן לשמור על משטר דילול קפדני ולהפיק מהענב מיץ בעל איכויות טובות.
ענב הקריניאן גם יודע לספוג את טעמי חבית העץ, וזה דבר נוסף שחייבים לקחת בחשבון אם לא רוצים מיץ אלון.
נכון שהקריניאן הוא זן שהגיע מצרפת ומספרד, אולם הוא נחשב כל כך ישראלי, והגיע הזמן שבאמת ימצא את מקומו האיכותי בין היינות המסורתיים כמו הקברנה והמרלו.
יקב עמק האלה
השקת יינות מסדרת: vineyards choice
השקה מוזרה בהחלט
שף אלון גונן
לין גולד היא הייננית החדשה ביקב ומוטלת עליה משימה ואחריות לא פשוטה בכלל. אני לא חושב שהיא צריכה להיכנס לנעליו של קודמה כפי שמצפים ממנה, אני גם לא חושב שהיא זו שצריכה הייתה להציג את היינות שעדיין לא היא עשתה וחתומה עליהם. הם לא שלה לטוב ולרע. לא ברור לי למה בהשקה לקחה לין גולד את המושכות והציגה את היינות שהושקו, לי היינות לא היו ברורים ולעניות דעתי גם לה לא היה מושג ביינות שהיא נאלצה להגיש לנו לטעימה ולסנג'ר עליהם.
יקב אדיר: יינן אבי רוזנברג
השקת 3 יינות חדשים
דיסלדורף PROWINE 2012
ביקורת מאת שף אלון גונן
הרבה הפתעות היו לי בדיסלדורף בתערוכת היין המדהימה הזו. הביתן הישראלי לבש חג ונציגי שמונת היקבים מזגו יינות לעוברים והשבים הרבים שעברו בין הדוכנים. בתוך הדוכן עצמו סביב שולחנות נרקמו עסקאות שקטות והוחלפו כרטיסי ביקור בין נציגי היקבים למתעניינים הפוטנציאלים.
יקב אדיר שזו לו הפעם הראשונה בv הוא משתתף בתערוכה בינלאומית בסדר גודל כזה השכיל לעשות והציג לטעימה 3 יינות חדשים שנחשפו זו הפעם הראשונה גם לי.
טפרברג 1870-סדרת יינות מתוקים
ביקורת מאת שף אלון גונן
יינות בעלי שמות כלי נגינה מקראיים. נבל, כינור, חליל. אז כל שנותר הוא לצאת בתופים ובמחולות ולשקוע בסימפוניה לבית משפחת טפרברג 1870 מאת שיקי ראוכברגר ואוליבייה פרתי.
הרי לא ייתכן שיקבים כמו: יקב קסטל, יקב קלו דה גת, יקב פלטר, יקב עמק האלה, יקב מרגלית, יקב אמפורה, יקב הר אודם, יקב ברבדו, יקב צרעה, יקב עגור, יקב פלם, יקב צובה, יקב דלתון, יקב שאטו גולן - לא יתכן שהיקבים ה"אליטיסטים" האלה יתחמקו מתערוכה בינלאומית ואחר כך יבוא בטענות ובדרישות למכון היצוא ולציבור. עצם אי השתתפותכם בתערוכה הזו כמוה כתעודת עניות לתעשייה. ציבור רוכש היין הישראלי המפרגן ללא סוף ובמיטב כספו לתעשייה הזו צריך להעניש אתכם על שלא השתתפתם בתערוכה הזו. אל תבואו בטענות ללקוחות, אל תבואו בדרישות לכתבי היין, בהצבעה רגלית זו שלכם התחלתם לדפוק את המסמרים בארון הקבורה של תעשיית היין הישראלית. בכם האשם.
הרבה פנים שמחות היו בדוכני היין, ייננים, בעלי יקבים, מטעימים מקצועיים ואווירת חג.
המון יין נמזגו לכוסות. ואי אפשר היה לטעום את כולם. ביקרתי בתערוכה פעמיים על מנת לחוות את היינות שסיקרנו אותי. לחיי העוסקים במלאכה ולחיי הנהנים ממלאכתם.
יקב צעיר ומבטיח עם בעלים ששתי רגליו יציבות על הקרקע, משק חקלאי צעיר ובו גם יקב צנוע וגם מרכז מבקרים סולידי, נותן לי את ההרגשה והבטחון שעוד נשוב ונפגש עם יינות חדשים והרחבת היקף הייצור שעומד כיום על כ-5000 בקבוקים לשנה.
המלצה קטנה שאני חוזר עליה כבר כמה פעמים ומשום מה היא לא מיושמת על ידי היקבים. תדאגו לכרטיסי ביקור וברושורים באנגלית, לא יזיק לשים שלט קטן בסינית שאומר ברוכים הבאים לישראל : 您好，欢迎以色列.
תערוכת היין Israwinexpo 2012
מאת שף אלון גונן
היינות החדשים שיחכו לכם בתערוכה
במעמד התערוכה הזו יחשפו יקבים לראשונה יינות חדשים שעדיין לא הושקו מבצירים 2008 באדומים ועד 2011 ביינות הלבנים. טעימה מכך העניק לנו חיים גן: היינות נטעמו בטעימה עיוורת:
לפני כמה ימים צלצל שליח אצלי בבית, ובידו מארז של יינות מיקבי רמת הגולן.
"ומה אתה הבאת לי?" שאלתי אותו. "לא יודע", הוא ענה. "נו, אז תפתח את החבילה".
הבקבוק הראשון שהוא שלף היה הר חרמון אדום 2011, והוא אמר ככה: "וואלה, את היין הזה אני מכיר. בכל פעם שאנחנו עושים על האש עם החברים זה היין שמככב".
האמת שחנוכה בפתח אבל לצערי ליקב תבור עם סדרת "הר" הנס לא יעזור גם אם הוא יינתן להם על מגש של כסף וזה בלשון המעטה.
היקב השיק שלושה יינות מבציר 2010 שהתחרו מי הכי גרוע ביניהם. פשוט לא ברור לי מה חשבו ביקב כשבקבקו את היינות הללו. אם היה מדובר ביקב בוטיק שחבל לו לשפוך חבית יין, ניחא. אבל מדובר ביקב שמנסה לבסס את עצמו כמותג בין היקבים האיכותיים. זה יין שהצרפתים היו מתמחרים בסופרים ב 3 יורו לבקבוק או מוצאים אותו לשוק כיין לבישול.
יקב פסגות
מאת שף אלון גונן
ביקורת יין יקב פסגות נמצא בישוב פסגות במרכז המבקרים נחלת בנימין הצופה על הרי אדום. מקום מרתק, היקב מעוצב מדהים ומקנה תחושה של וואו העיצוב מאפשר לראות את חדר החביות הגדול, מרפסת שמשקיפה לנוף עם עשרות צבאים ואיילות המסתובבים מטרים מהיקב. היקב מציע טעימות יין, מצגת מרתקת ומסעדה שמגישה ארוחות צהריים.
יקב שאטו גולן משיקים את יינות: גשם לבן 2010, גשם אדום 2008, סירה 2009 ואת יין הרוזה שנשאב היישר מהמיכל.
את ההשקה ערכו אנשי היקב במסעדת טוטו המדהימה ולא בגלל שהיא נבחרה למסעדה הטובה ביותר בתל אביב השנה אלא בעיקר שהיינן אורי חץ אוהב את המסעדה ומוצא בה אוזן קשבת ומיקצועיות כשמתאימים את יינותיו למנות המוגשות במסעדה.
יקב יפו- אצילות משפחתית במיטבה
המלצת המערכת מאת: עופר יוכלמן
יקב יפו הינו יקב משפחתי עם סיפור רקע ייחודי הממחיש את אוניברסאליות תעשיית היין. משה צלניקר פוגש באן המקסימה מכפר באלזס ובמשפחתה העוסקת ביצור יין. האהבה בין בני הזוג מתפתחת והם הופכים למשפחה בישראל .בשנת 1998 מוקם יקב יפו שמתמקם בבית המשפחה ברמת החייל.
קורדוברו: הוא הבר של יהונתן הלר .
מאת שף אלון גונן
יהונתן הוא מסעדן שיודע איך לגרום ללקוחות הקבועים שלו הנאה ואפילו לקוחות מזדמנים רצויים.
יש אין-ספור ברים בעיר הזו שלי, בכולם אפשר למצוא פחות או יותר את אותו סוג אלכוהול, את אותם מותגי יין ובירה ומאחורי הדלפקים עומדות להן ברמניות חייכניות או ברמנים מנופחי חזה שיעשו כל דבר כמעט על מנת שתזמין את המותג היקר או שתיקח את המנה שהמטבח נתקע איתה.
טעימות יינות יקב פלם ויקב סוסון ים אצל אירית וסנדרו מיקב טרה פרומוסה:
מאת שף אלון גונן, ורותם פאפו.
אני אוהב לעקוב אחרי יינות שקיבלו מדניאל רוגוב ז"ל ציונים מעל 90 ובעיקר להתייחס לאורך החיים שהוא נתן להם. בשבוע שעבר נסעתי ליקב טרה פרומסה של אירית וסנדרו בקיבוץ גת בו הם משלבים יחד את אהבתם לאוכל קוצ'יני, אוכל איטלקי ויינות שסנדרו ואירית מייצרים.
ייננים: אד זלצברג, יותם שרון, עירית בוקסר שנק.
ואני לתומי כבר חשבתי שראיתי, טעמתי ועשיתי הכל.
יקב ברקן לא רק מציג את תפיסתו החדשה ליינות אלה מקים את תנועת ה" דאדא" הישראלית.
'אסמבלאז' זה סוג של קולאז' תלת מימדי. בדמיוני יושבים להם שלושה ייננים בעל תפיסת עולם שונה ורוקחים להם משקאות ככה במרתף אפל כשאדי אלכוהול מסביב מציפים את החלל. אד מבושם לו קלות, יותם משרבט לו עם עט נוצה את רשמיו ואילו הבוקסרית מחזיקה בידה שרביט מנצחים חד ומשונן ודואגת לאפס את הייננים המתפרעים. (כולם ערומים, אלון תחזור למציאות)
יקב רמת הגולן:
ירדן קברנה סובניון אלרום 2008
מאת שף אלון גונן.
הצורך בהשוואת הקברנה סובניון הרגיל של רמת הגולן לקברנה סובניון מאלרום הוא בלתי נמנע.
והשוואת שני היינות האלה מרתקת. שני בקבוקים עם אותה שיטת עשייה שונים זה מזה לחלוטין.
בין אם זה הטרואר, או בין אם בחלקת אלרום הושקעו מאמצים בטיפוח וליטוף הגפנים עד הבאתם ליקב, יש תחושה שהיין מאלרום הוא יין ייחודי ומרתק. היין הוא יין קיצוני, מצד אחד האף מוצף בריחות של עשבי תיבול טריים ועזים. מרווה, אניס, זעטר וטימין ומצד שני יש ריח עץ אלון שבולם מעט את עשבי התיבול המרתקים. בטעימה הפה מתמלא בעושר של טעמי פרי שמסחררים את חלל הפה ולא נותנים מנוח ומאידך הסיומת והאפטר טייסט חלקים וחמאתיים מאוד. גם לטאנינים יש מה להגיד והם נמצאים בשוליים ומזכירים לנו כי היין עדיין צעיר, עדיין לא בטוח שהוא רוצה לצאת מהבקבוק ומבקש שיניחו לו עוד כמה חודשים או שנים. ללא ספק היין מוכן לשתייה אבל צריך לידו אוכל חורפי כבד עם המון סבלנות בכוס.
