השקת יינות 2010 יקב עמק האלה
מאת: עופר יוכלמן.
יולי 2010

השקת היינות השנתית של יקב עמק האלה בחצר היקב צוינה באירוע מכובד ומרשים לחברי המועדון והלקוחות הרבים. בשנה זו ציפתה הפתעה גם לקהל הנרחב וגם לכתבי היין - היקב השיק יין דגל שכינויו להלן- E.
בכדי להכין הרקע לטעימת השיא פתח בדברים דני וולרו – מנכ"ל היקב ובתום דברי פתיחה קצרים שרובם ככולם הוקדשו לסדרה החדשה שכבר זכתה בתחרות בינל"א של דקנטר -
העביר את שרביט הטעימה ליינן הותיק - דורון.

להמשך הכתבה

חילופי גברה במגזין יין וגורמה נערכו החודש והאמת שכולנו חיכינו לראות האם הגברת עם אותה אדרת או שמא יקח העורך מני פאר את מגזין יין וגורמה שרבים כבר הספידו אותו וייתן לו את גלגל ההצלה שהוא כל כך זקוק לו.

בעידן האינטרנט קשה להיות מגזין אינפורמטיבי המעניק ללקוחות שלו מידע עכשווי ואון ליין כפי שכולם מחפשים היום, המגזין עוסק בכתבות מהשטח והעברת אינפורמציה כזו או אחרת על היין הישראלי וגם מידי פעם על יינות עולם, קצת מסעדות, קצת פרסומות ומנסים לגמור את החודש.

המגזין החדש לא שונה בהרבה מהמגזין שהיה תחת עריכתה של מירה איתן, אולם להפתעתי, דווקא בסוף הגיליון אורו עיני - לא האמנתי שאכן שחור על גבי לבן הדברים כתובים ובגדול ומה אני אגיד לכם סוף סוף למישהו ירדו הביצים.

תחת המטריה של מתחם איש הענבים, תחת המקצועיות הבלתי מעורערת של חיים גן, התיישבו להם טועמי יין מהשורה הראשונה (לא, לא מבקרי היין המוכרים) אנשי יין, מייצרי יין, והפעם הטעימות היו כטעימה עיוורת של יקבים מהשורה הראשונה ובפיקוחו ההדוק
של חיים גן.

הרבה כובעים צרכים לאכול מבקרי היין שאוהבים כל כך את ציון ה 90 פלוס, הרבה ייננים ישתהו ולא יבינו את פשר הציונים שהם קיבלו, גבות יורמו, דברים יאמרו בחדרי חדרים ואני בטוח שגם די הרבה ניסיונות להחריש ולהתעלם מהתוצאות הכל כך ברורות והכל כך אמיתיות סוף סוף. האם לא הגיע הזמן להפסיק עם ריבוי הציונים הכל כך גבוהים והכל כך לא שפויים שהיינות הישראלים מקבלים? האם לא הגיע הזמן להתחיל להסתכל על ציבור חובבי היין בגובה העיניים ולא לחשוב שהוא מטומטם ולהאכיל אותו בציונים שלא מגיע ליין? האם פרסום הציונים במגזין יין וגורמה, והפעם ללא פחד יפתח צוהר חדש לציונים חדשים ולהתייחסות אחרת ליין הישראלי הכל כך צעיר? האם הכתבה תביא גם התייחסות שונה לריבוי המדליות שיקבים רבים מתהדרים בהם ולהסתפק במדליה איכותית ומוכרת ולא למדליות ממדינות העולם השלישי?

אני לא רוצה לפרסם את הציונים שעלו במגזין יוני 2010. די שאומר ששום יין לא צלח את ציון התשעים (90) תשעים, כן, תשעים.
לא מתתיה של דלתון, לא MEM 2006 של אלכסנדר, לא אניגמה של מרגלית, לא מדיטראניאן של כרמל, לא ירדן רום 2006, לא שאטו גולן עם יין אליעד. ועוד ועוד ועוד...

לסיכום: טעימת יינות מקצועית נערכה בבית איש הענבים, בכוסות נטעמו יינות בלנדים מהמשובחים שיש היום על המדפים. הפרסום והכתבה היא בגובה העיניים לציבור הקוראים, הציונים מישירים מבט לכל אותם מחלקי ציונים ללא שום ביסוס, אמירה נוקבת נאמרה בגיליון החדש. מגזין יין וגורמה לוקח צעד גדול לקראת הפיכתו למגזין הקובע והמתקן איוולת, אם ימשיך כך ללא ספק כולם יבינו שאם אתה לא שם אתה לא קיים.

לאתר של יין וגורמה


חזרה לתחילת העמוד

יקב קסטל: רוזה 2009 (הפתעת הקיץ) יקב הבוטיק המשפחתי, קסטל, המזוהה כיקב שמתמיד עם שלושה סוגי יין, שרדונה, פטיט קסטל וגראנד קסטל, מפתיע בקיץ 2010 במהדורה מיוחדת של יין רוזה מזן המרלו. היקב ביקבק כ 3000 בקבוקים מעודפי התירוש בזמן הכנת היינות האדומים ביקב. גוון היין אפרסקי צלול, ריחות צעירים של אשכולית ופירות קיץ שאח נקטפו, אחוזי האלכוהול הינם 14 וכאשר היין מוגש צונן הרגשת האלכוהול כמעט ואינה מורגשת. תחושת יובש קלה ממלאה את הפה והיין מאוזן מבחינת חומציות. מתיקות מינורית עוטפת את חלל הפה, היין חמאתי וקליל. היין לא מיועד להתיישן ויאמר לזכות היקב המאוד מסורתי הזה כי עשיית הרוזה הוא צעד מוצלח נוסף להתקרב לצרכן הישראלי בניסיון לחדש ולרגש אותו. היין טוב, במחיר מצוין וזה יין שיכבד כל שולחן בין אם יוגשו לצידו מנות ראשונות או אחרונות. יקב קסטל: רמת רזיאל (טעימות וביקור ביקב על פי תאום טלפוני 02-5342249) www.castel.co.il

יקב אלכסנדר: רוזה 2009 פטיט וורדו צבע אדמדם, נוזל ללא ריח, ללא טעם, יין נטול יין.

יקב פלטר: רוזה 2009
ענבי הטמפרנילו הספרדים מעניקים ליין טעמי מיץ רימון קליל ומעט תמר לח, צבע נעים לעין וצלול.
יין עשוי נכון ולא נראה שהיה פה ניסיון להפטר מby product של ענבים כפי שרובם עושים. אחוזי אלכוהול ראויים לקיץ הישראלי, ללא כל תוספת של עץ או שבבים, חומציות מעט גבוהה אך מאוד מרעננת, רוזה לעיס ואני אוהב את זה. היין מתאים אפילו למנות של בשר ויש תחושה שסוף סוף יש יקב בוטיק שמרים את כפפת הרוזה המשובח לצרכן הישראלי שסובל בשנים האחרונות מכל מיני ניסיונות רוזה שלא צולחים אך בכל זאת מועזים לצאת לשוק.
שאפו ליינן.
קיבוץ עין זיוון
טלפון 052-7492094
www.pelterwinery.com

יקב עגור: רוזה 2009
קברנה פרנק וסובניון בלאן: טעמי פירות טריים ומענגים, חמאתיות שמעניקה איזון טוב לחומציות, מעט ארומת עץ שנותנת גוף ועוצמה ליין. ללא ספק בהכנת הרוזה הייתה מחשבה רבה והתייחסות ליין כיין ולא כמוצר עודף ביקב.
יין הרוזה שמתאים לכל ארוחה ולכל מצב רוח, אפילו ליום שבת בבוקר. לשתות ולהנות.
אחוזי אלכוהול:13.5
זמן יישון בחבית ישנה קצר מאוד
מושב עגור 17
יקב עגור השוכן בעמק האלה בואכה פארק בריטניה
היינות משווקים על ידי אדום כהה 03-9222255

יקב שילה: רוזה 2007
ברברה וקברנה פרנק. צבע אדום בהיר נאה למראה, ארומות של תותי שדה ופטל, חמיצות מאוזנת לצד יובש קליל מעלימים קצת את המתיקות שמקבלים באף. היין בעל גוף קל ומעניק תחושה נעימה בשתייה. אחוזי אלכוהול: 13.6
ללא חבית
ממוקם באזור התעשייה של שילה
ykveyshilo@bezeqint.net
היינות משווקים על ידי אדום כהה 03-9222255

יקב בנימינה: רוזה 2009
מלבק וקרינאן. ריחות של תותי שדה ומעט פטל, תבלינים מינורים. בטעימה היין מעלה חיוך על הפנים מאחר והוא מאוד מזכיר את משקה התותית. היין מאוזן ובעל גוף קל, היין מחליק יפה בגרון ומשאיר תחושה נעימה.
מאוד אהבתי את היין כאשר הכנתי ממנו סנגריה וחיזקתי אותו עם פירות ואלכוהול.
אחוזי אלכוהול:13
ללא חבית
www.binyaminawines.co.il

יקב פלם : רוזה 2009
70 אחוזי קברנה פרנק מהצפון ו 30 אחוזי מרלו מהרי יהודה.
יופי של בחירה בערבוב בין שני הזנים ומהמקומות הנכונים. ארומות פרי נפלאות שנשתמרו מצוין ולא התנדפו בעת עשיית היין. צבע ורוד פטל, נקי וצלול, יין רענן ומאוזן מאוד. אני שוב ושוב מתפעל מיינן שיש לו את היכולת לטעום חומרי גלם טרם בציר ולהחליט ברגע הנכון שהענבים הללו יהפכו לרוזה.
לא עוד עודפי תירוש, לא עוד ניסיון בשביל הניסיון, פשוט ראיה רחבה ומושכלת. שאפו! אחד הרוזה הטובים אם לא הטוב ביותר שיש היום על המדפים.
www.flamwinery.com

שאטו גולן:
רוזה מתירוש של 100 אחוז קברנה פרנק. יין שקיבל גם חיזוק של חבית עץ ישנה.
הרוזה מעט לעיס ומצריך מחשבה בכל לגימה. היין מתפתח יפה בפה וחמאתי בבליעה, לי מפריע חיוורונו של היין בבקבוק האלגנטי.
www.chateaugolan.com

הרי גליל רוזה:
מתירוש של 3 זנים : סנג'ובזה דומיננטי, מרלו וברברה.
יין קליל, בעל צבע וורד נקי, חמיצות מאוזנת עם מעט מינירליות רעננה, בסך הכל יין שעשוי נכון,
12 אחוזי אלכוהול ואכן אחוזים שפויים סוף סוף שמעניקים לשותה תחושה של יין כיפי,
זה יין שתמיד טוב שיהיה במקרר.
www.galilmountain.co.il

רוזה 2009 יקב ויתקין: סירה,קרינאן, טמפרינליו, קברנה פרנק. ( חצי יבש) 12.5 אחוזי אלכוהול היין בעל גוון אדמדם, צלול מאוד, ריח מתקתק ובטעימה אכן היין מתאים לניחוחות הבוקעים ממנו, היין ממלא את חלל הפה בטעמי פרי. היין בעל עפיצות נעימה ויש תחושה כי היין לא ממש חצי יבש, חמאתי מאוד בבליעה, אחוזי האלכוהול הנמוכים יחסית עם העובדה כי היין חצי יבש עושות את היין מאוד רענן ודומיננטי. היין לא מיועד להתיישן ואני הייתי מגיש אותו עם מאכלי פסטה על בסיס עגבניות ופסטו ומאכלי גריל קלילים. www.vitkin-winery.co.il חזרה לתחילת העמוד

דווקא את הכתבה הראשונה שאני מעלה באתר החלטתי לכתוב על שכמותנו (האנשים שיודעים איך התעשייה הזו מתנהלת) נושא היין במידנתנו הקטנה ושופעת היקבים פרוץ לחלוטין, כל אחד עושה כאוות נפשו.
כל אחד מחליט איך לקרוא ליין שלו "רזרב, גראנד רזרב, סופירייר, דמוי אמרונה וכולי וכולי. כל מה  שיגרום לישראלי המצוי להכניס את ידו לכיס ולהוציא הרבה כסף. אבל לא ביקבים עסקינן הפעם.
מה שאותי יותר מעניין זה כל נושא מכירת יינות במסעדות ובבתי מלון.
1) תמחור יין במסעדה או בבית המלון.
2) אחסנת היין.
3) הגשת היין לסועד ולאורח.

נתחיל בזה שאין קורסי סומליירים בישראל. שום יקב או בית ספר לבישול או אפילו איש הענבים אשר מתמחה בקורסי יין לא יצא עם לימודים שנתיים רציניים כמו במכללות אשר מלמדים בהם להיות סומלייה. הרשמה לקורס תצריך מבחן, ידע, אהבה למקצוע. להכשיר דור של סומליירים מקצועיים בעלי תעודה ראויה ומוכרת בעולם, היא צורך מיידי על מנת לקדם את תעשיית היין לרמה מקצועית וראויה.

תפקיד הסומלייה במסעדה היא להמליץ ללקוח מתוך תפריט היין ביעילות ובסבלנות. לבחור יין שמתאים לארוחה ולכיס שלכם. תפקיד נוסף אשר יש לסומליה והוא חשוב יותר, זה לבנות את תפריט היין של המסעדה. תפקידו להסתובב ביקבים ולטעום יינות ולחוות דעתו על היין ולהתאים אותם לאופי המסעדה והמנות המוגשות בה. תפקיד הסומלייה במסעדות בישראל מצטמצם לתואר "מלצר יין" במקרה הטוב, שתפקידו הוא למכור את היין שבעל המסעדה מחליט שהוא מכניס לו את התמורה הגבוהה ביותר מבחינת מזומנים או שעליו למכור את המבצע התורן של היקב או המשווק שמעניק לו ולצוות המלצרים בונוסים או צימר ברמת הגולן, אם יעמדו במכירת ארגזים בתקופה הנתונה שנקבעה למסעדה. וכמובן הנחות ענק על קנייה והתחייבות לפתיחת היין לכוסות. ובהמשך המשפט הזה ובאותה נשימה הרי לא יעלה על הדעת של בעל המסעדה לתרגם את ההנחות הללו ללקוח ולסועד ולהוזיל את מחיר היין. חבל שבעלי היקבים או המשווקים לא עומדים על זה במעמד נתינת ההנחה לתרגמה גם ללקוח שמזמין את היין שלהם.

אותי הכי מעצבן להגיע למסעדה או לבר יין שמגיש יינות איכות מתיישנים ומגישים לי את היין בכוס לא מתאימה. אפשר לספור על יד אחת את המסעדות שמשקיעות בכוסות יין ראויות ואיכותיות לטובת היינות המשובחים שלהם. לא יעלה על הדעת להזמין יין ב 200 ש"ח ויותר ולקבל כוס לא ראויה. כוס שלא עברה פוליש או כוס שיצאה ממדיח הכלים ובעודה חמה נמזג אליה הנוזל היקר.

ומה עם טמפרטורת הגשה נכונה? לכמה מסעדות יש מקררי יין של יינות אדומים ולבנים,
בדרך כלל אפשר למצוא את היינות הלבנים במסעדות במקררי המשקאות הקלים שהטמפרטורה בהם 4 מעלות והרי כולנו יודעים שיין לבן מוגש בטמפרטורה של  8 עד 10 מעלות והיין האדום צריך להיות מוגש בטמפרטורה של 18 מעלות ואז היין יהיה במיטבו ולא כאשר הוא יוצא מהמדף מעל הברמן שמה ששמר על הטמפרטורה שלו זה מזגן המסעדה שהוא מכוון ל 22 מעלות ואו אז נקבל יין שהוא פירותי מאוד ובומבסטי מאוד ולאו דווקא טעים יותר או כפי שהיין צריך להיות.

מלצר שממליץ לכם על יין מבלי שעדיין לקח את ההזמנה למנה העיקרית שלכם לא כדאי להתייחס להמלצתו. מלצר שממליץ לכם על יין לבן ישראלי בן 4-6 שנים לא כדאי להתייחס להמלצתו. מלצר שלא יודע לפתוח בקבוק יין ליד השולחן ולא מגיש לכם את הפקק להרחה או שואל מי טועם את היין ומוזג טעימת יין ומחכה לתשובה לא ראוי לטיפ שרציתם להשאיר לו.

אנחנו שותי היין החובבים והמקצועיים מגיעים לתערוכות יין וטועמים יין נכון. מטעימים אותנו יין באופן מקצועי עם כוסות איכותיות וכל האביזרים הדרושים על מנת לספק את החוויה של בקבוק יין טוב במחיר טוב. לנו שמורה הזכות לדרוש ולקבל ממסעדה טובה את השרות המלא עבור הבקבוק שבחרנו. לנו גם הזכות לדרוש שמחירי היינות במסעדה יהיו שפויים. אין לאף אחד מאיתנו בעיה וכולנו עשינו זאת כמה פעמים בחיינו והחזרנו מנה למטבח שהייתה מתובלת מידי או קרה מידי ואפילו מנה שלא ערבה לחיכינו אבל להחזיר בקבוק יין יותר קשה לנו. אנו פוחדים שאותו מלצר בן 22 ירים גבה ויאמר לנו ש "אתם לא מבינים" אז חברים, אנחנו כן מבינים. אנחנו משלמים במיטב כספינו עבור יין, הגיע הזמן שנדרוש כצרכנים יחס ראוי לבקבוק היין שאותו יינן עבד עליו קשה מאוד.

יין לבן שלא מגיע מקורר כראוי וללא שמפניירה שיוחזר לאלתר. יין אדום שיגיע לשולחן חם וללא כוסות ראויות שיוחזר אפילו בהרמת קול שלידינו ישמעו וישימו לב. רק ככה בעלי המסעדות יפנימו ויתייחסו ליין בצורה הראויה לו.

חזרה לתחילת העמוד

צילום: בן יגבס

ביום שבת נפתחו אירועי הגאווה של תל אביב בחסות ראש העיר רון חולדאי.
עיריית תל אביב כמו בכל שנה מארחת את הקהילה הגאה לשבוע של ארועים אשר שיאם הינו במצעד ססגוני לאורך רחובותיה הראשיים של תל אביב.
אירוע הפתיחה התקיים במוצאי שבת בגן מאיר, בו נחנך השנה המרכז הגאה. האירוע הוקדש לזיכרון נרצחי בר הנוער שאלמוני ירה בהם למוות באוגוסט האחרון והנבל טרם נתפס.
כמאתיים מוזמנים זלגו להם למרכז הגאה בו בית קפה ססגוני, אולם הצגות ומקום אשר מאפשר לכל אדם להיות הוא עצמו ללא פחד וללא בושה. את הכניסה עיטרו שלטים גדולים עם הסלוגן "ואהבת לרעך כמוך".

בכניסה למתחם הציבו אנשי יקב כהנוב אבי ומרים מגדרה שתי חביות עליהן הונחו בקבוקי יין משובחים של קברנה סובניון, מרלו ופטיט וורדו - גאוות היקב. הכוסות מולאו, האווירה הייתה עליזה והמוזמנים הרבים נהנו מערב צבעוני במיוחד.
עד מהרה היין עשה את שלו וסביבנו היו רק אנשים מחויכים ומאושרים, ראש העיר הגיע לאירוע, בירך את המשתתפים, הרים לחיים והצהיר כי בעיר הזו, תל אביב, לא יהיה מקום לאנשים החיים באפלה והמנסים בכל כוחם לגרום לאנשים אחרים לחיות כמותם באפלה. תודה מיוחדת ליקב כהנוב על שתרם את היינות וממשיך במסורת של תמיכה בכל מה שעושה את ארץ ישראל ליפה יותר ולפלוריסטית יותר.


צילום: בן יגבס

להזמנות, הרצאות, סיור בכרמים ולטעימות ימי שישי ביקב
אפשר להתקשר 0523936999. אבי ומרים כהנוב.

לאתר היקב

חזרה לתחילת העמוד