מוטי גולדמן, בעל יקב וילה וילהלמה, מספר על הלקוח של יקב וילה וילהלמה: הלקוח של יקב וילה וילהלמה הנו לב לבו של היקב. הוא הדבר החשוב ביותר ובעל פנים רבות. הלקוח של היקב הנו לקוח ישראלי טיפוסי: סקרן, מוכן להתנסות, ותמיד שואל: "מה חדש?", גם כאשר במקרה זה, מן הראוי להגיד: "מה ישן?...".

ישנה חלוקה עיקרית לשני סוגים עיקריים של צרכני יינות: הראשון, הלקוח המקצועי, המבין והיודע: מספרם של צרכנים אלה מצומצם, אולם הדיאלוג הנוצר עימם הינו מענג ומשמח. אני תמיד שמח לשמוע ולראות את חוויותיהם ותחושותיהם מהיין. השני, לקוחות חובבי יין: הלקוחות הללו פחות מבדילים בטעמיו של היין ולא בהכרח יודעים מהי טכניקת הטעימה הנכונה. אולם לרוב הם בעלי רצון ללמוד ולדעת יותר על מה שהם שותים, ואני נהנה להסביר להם ולהרחיב את הידע שלהם, דבר שוודאי מגדיל אחר כך את ההנאה שהם מפיקים מהיין.

המסלול של חובב היין הטיפוסי: ישנו מסלול קבוע יחסית אותו עובר האדם בשלבי למידת והבנת היין: הרומן נפתח בתחנה הראשונה עם היינות המתוקים, יינות קידוש, משם עוברים ליין חצי יבש, כאשר המתיקות עדיין נשמרת. התחנה השנייה למרבה ההפתעה הנה הבירה – בו אחוז האלכוהול נמוך, דבר המקל על כושר ההסתגלות אל הטעם המר, שכן טעם השמרים הינו טעם נרכש. בתחנה השלישית מגיעים אל היינות האדומים הקלים והפירותיים, כדוגמת מרלו, ולאחר מכן אל היינות האדומים הכבדים (קברנה). התחנה האחרונה למתאהבים האמיתיים ביין, מסתיימת ביינות הלבנים – שרדונה וסוביניון בלאן.

משפט אחד דרכו אתה מגלה מיהו הלקוח שעומד מולך:

1. "אני קונה יין בארגזים" – כשלקוח נכנס ליקב בוטיק איכותי וישר טוען שהוא קונה יין רק בארגזים, אתה יכול להיות בטוח שהוא כבר לא יקנה שום יין ורק בא להתרשם מהמקום.
2. "עפיצות" – שימוש יתר במונח "עפיצות" על ידי הלקוח מעיד עליו שהוא כנראה אוהב יינות מתוקים.
3. "אני שותה רק יין אדום" – מלבד ההבנה הברורה מאליה, שכנראה הלקוח מעוניין ביין אדום, ניתן להבין שהלקוח שותה את היין ולא "לועס אותו", ולכן הוא זקוק ליינות חזקים שישאירו את חותמם בדרך לקיבה.
4. "אני אוהב מרלו" – הלקוח "עזב" לאחרונה את היינות החצי יבשים ועבר ליינות האדומים, אבל קברנה חזק לו מדי.
5. "אני שותה רק יין לבן" – התייחסות שונה של הלקוח אל היין, מדובר בלקוח שמבין ביינות ויודע איך להתייחס אליהם.

הלקוח הפרטי של יקב וילה וילהלמה במילה– מפרגן. הלקוח של וילה וילהלמה נשאר בקשר אישי ורגשי עם היקב, אחד שמתקשר אחרי שהוא פותח בקבוק, בכדי לשתף ברשמיו ובהרגשתו אל היין. לשמחתי, הלקוחות של היקב הינם לקוחות חוזרים, ניתן לומר שהם מתאהבים ביקב וכמעט מתמכרים אליו. יחד עם זאת, פתיחת בית היין בקומת הקרקע של הווילה הטמפלרית מביאה לקוחות חדשים ליקב מכל המינים והסוגים. הביקור ביקב מפעיל את כל החושים – ישיבה במרפסת רחבת ידיים, בריזה נעימה, מוזיקה מרגיעה, אוכל איכותי המשביח את טעם היין - ובכך ניתן להפיק את ההנאה המקסימאלית מהיין. אני במיוחד אוהב לראות את החיבור שנוצר בין הלקוחות השונים שמגיעים לבית היין לבילוי שישי. פעמים רבות זכיתי לראות כי יש בכוחו של היין לקרב בין אנשים, כאשר לאחר טעימת יינות בת שעתיים, אנשים שהגיעו כזרים לבית היין, נפרדים כידידים לכל דבר ועניין. בנימה אישית, אסכם במה שהתחלתי - הלקוחות של יקב וילה וילהלמה, הקבועים ואלה שזוהי להם הפעם הראשונה, הם לבו הפועם של המקום. המכלול של הלקוחות והחיבור שנרקם ביניהם, יוצר תחושה קסומה וחדשה מדי יום שישי, וזה עבורי, הסיפוק והריגוש הגדול ביותר.

וילה וילהלמה

054-4564526
03-9721988
מייל: motti_goldman@yahoo.com
motti.goldman@gmail.com
שעות פתיחה:
שישי 9:00 עד 16:00

באמצע השבוע יש לתאם טלפונית
מוטי גר בצמוד ליקב ועובד רוב הזמן במקום
ולכן בסבירות גבוהה ניתן לבקר ביקב
לאחר תאום טלפוני 054-4564526
יקב וילה וילהלמה בע"מ - מושב בני עטרות
צומת הטייסים - כביש 40 וכביש 461 ליד יהוד
אחרי שנכנסים למושב - כיכר בה פונים שמאלה
לאחר 400 מטרים (אמצע הרחוב) מצד שמאל -היקב - יש שלט....

בשעת ערב מוקדמת התכנסה קבוצה קטנה של מוזמנים על מרפסת הוילה, ישבנו סביב לשולחן וכוסות יין מתאימות, מוטי גולדמן, חקלאי, מורה לפיזיקה בעל הבית ומייסד היקב, הציג את הגרנד שרדונה 2007 ואת הפלורל בלאנק 2009, היינות הלבנים החדשים של היקב ועמרם סורסקי, שותפו של מוטי והיינן של וילה וילהלמה, סיפר על תפיסת העולם של היקב בכל הקשור ליין שהם עושים, ועל היינות החדשים ותהליך הייצור שלהם.
תוך כדי הצגת היינות, מזג מוטי את היין הראשון מבין השניים: גרנד שרדונה 2007. היקב מייצר יין שרדונה באופן קבוע, אולם הגרנד שרדונה מיוצר רק כאשר עמרם ומוטי מגיעים להחלטה שהשנה היין בעל איכות מיוחדת, וראוי לשם גרנד (גדול). וכך, בשעת שקיעה מדהימה וצבעונית, טעמנו את היינות הלבנים החדשים של יקב וילה וילהלמה.

גראנד שרדונה 2007
50% שרדונה מכרם בן זמרה ו 50% שרדונה מכפר תבור.
כאשר הגיעו הענבים ליקב הועברו לשהיה בקירור, והתסיסה הקרה נעשתה ב 16 מעלות. היין יושן בחביות עץ אלון חדשות במשך שנה. בטעימה הרגשתי באף חמאתיות לא חזקה מידי והרבה פרי כתום וצהוב בשל. היין מוכן לשתיה עכשיו, וכשמשווים אותו לגרנד שרדונה 2004, אחיו הבוגר, ניתן בברור לראות את יכולת ההתיישנות של היין.

פלוראל בלאנק 2009
יין לבן חצי יבש, ממסך של 40% סוביניון בלאנק, 40% ריזלינג ו 20% סמיון.
היין עבר דריכה קלה ללא סחיטה על מנת לשמור על רעננות ופירותיות מירביים, ולאחר מכן תסיסה קרה אשר הופסקה לקראת סופה. היינות עורבבו לאחר התסיסה. באף מורגשת ארומה פרחונית עם פרי ירוק ואפילו בוסר. בפה ישנו איזון טוב בין החמיצות של הסוביניון בלאנק שנבצר מוקדם, והמתיקות שבאה מהריזלינג. היין הוא יין של שתיה מהנה בקיץ הישראלי החם ללא כל צורך באוכל.

בנוסף הוגש לטעימה גראנד שרדונה 2004.
זה היין הקודם שיוצר תחת הכינוי "גראנד". והיין אכן עמד מצויין במבחן הזמן. לדעתי האישית זה אחד מיינות השרדונה היותר טובים מתוצרת הארץ שניתן היום להשיג במחיר סביר.